שלילת השניות ב"צרות של מגדר" של ג'ודית באטלר והשלכותיה על הנשיות הטראנסית
"I look inside myself and ask, do I feel like a man, or a woman, and the answer is that I feel like shit." – Natalie Wynn במאמר זה באטלר שוללת את האונטולוגיה שבבסיסה של פוליטיקה זהותית, ומראה אותה כחלק מאופן חשיבה בינאריזמי הטומן בחובו היררכיה ויוצר את הסובייקטיביות. היא מראה כיצד אופן חשיבה בינאריזמי זה מייצר אונטולוגיה שקרית של איזשהו "גרעין" זהותי שקודם לשדותיו השונים של השיח. "גרעין" זה בדיוני גם במובן של הסובייקט הסארטריאני וגם במובן של איזה מרכיב פנימי הקובע זהות מגדרית. המאמר מתחיל בדיון על הגוף בהגותו של פוקו, ומפנה חזרה אליו בהמשך. לפי באטלר, פוקו למעשה רואה את הגוף כזירה סבילה עליה מתרחשים מעשים דיסקורסיביים שונים ובה נישאות תוצאותיהם. ההיסטוריה, לפי פוקו ופרויד, היא תהליך של פירוק חשיבותו וכוחו של הגוף לטובת כינון תרבות ולאחר מכן כינון סובייקט, גם אם הסובייקט מתאפשר רק על ידי קיומו של הגוף. באטלר רואה בהתייחסות זו אל הגוף כמניחה במובלע את קביעותו של הגוף, את היותו מעין לוח חלק פרה-תרבותי ופרה-דיסקורסיבי, הנהרס על ידי השתתפותו בתרבות. לפי באטלר...